רוזנטה קרנן
מאת אנג'לו ביאולקו
שנת 1976
בימוי: יונתן דובוסרסקי
תרגום: יונתן דובוסרסקי
תפאורה: דוד שריר
תלבושות: טובה קליינר-סדן
אביזרים: יהודית גרינשפן
תאורה: בן ציון מוניץ
כתבות וראיונות
רוזנטה הוא כינויו האמנותי של אנג'לו ביאולקו, Angelo Beolco - בנו מחוץ לנישואין של רופא מפדובה. אף כי זכה בהשכלה גבוהה, חי רוזנטה מחוץ למרכזי התרבות העירוניים ובילה רוב זמנו בניהול אחוזות משפחתו וזו של של ידידו ופטרונו, אלויזה קורנרו, באוירה הכפרית של סביבת פדובה.
בעזרתו ובמימונו של זה, החל רוזנטה את פעילותו התיאטרונית כמחזאי, שחקן ומפיק-במאי של יצירותיו שלו ושל זולתו.
ייחודו של רוזנטה הוא כפול: א. שימוש בדיאלקט ככלי ביטוי ספרותי לגיטימי, לעומת הלשון האיטלקית הרשמית והתיקנית, אשר שימשה את מרבית היוצרים בתקופתו. ב. העלאת עולם האכרים כנושא יצירתו.
רוזנטה אינו יוצר עממי, אלא אמן בעל תודעה והשקפת עולם מגובשת, הפועל מתוך בחירה והמעצב את המציאות בהתאם לצרכיו.
מפורסם ביותר בדורו, ויעיד על כך ריבוי המהדורות של מחזותיו, נשכתח מאז לחלוטין, בעיקר בשל הקושי הלשוני, ונתגלה שוב רק בשלהי המאה שעברה.
כיום הוא נחשב לאחד מגדולי היוצרים של הרנסנס האיטלקי ומחזותיו מוצגים באופן סדיר באיטליה ואף מחוצה לה.
בין יצירותיו החשובות: "לה בטיה", "לה מוסקטה", ושלושת המערכונים "בילורה", "הדיאלוג הקומי" ו"רוזנטה חוזר משדה הקרב".
מערכונים אלה הוצגו בארץ, בבימת "צוות"א, תחת השם "רוזנטה חוזר משדה הקרב" בעיבודו של כותב שורות אלה ובבמויה של עדנה שביט.