מאת דני הורוביץ
שנת 1977
המחזה מתאר את דמותו של הצבר על היפה והמגוחך שבה. הדמויות הרבות במחזה מייצגות מרכיבים שונים של זהות הצבר על התפתחותו בארץ. דמויות אלו מייצגות תכונות, שאיפות והלכי רוח המושרשים באופיים של בני הארץ. תוך מהלכו של המחזה, הולכת ונחשפת דמות הצבר, כשהיא חייכנית ומאיימת כאחת. דמות שיש לה פרצופים רבים - רבים מדי.
Array
(
[items] => Array
(
[72157648564241210] => Array
(
[15627710541] => Array
(
[title] => ידיעות אחרונות
[thumb] => https://farm4.static.flickr.com/3950/15627710541_d65a95170e_s.jpg
[large] => https://farm4.static.flickr.com/3950/15627710541_d65a95170e_b.jpg
[photo_id] => 15627710541
)
[15606669316] => Array
(
[title] => על המשמר
[thumb] => https://farm6.static.flickr.com/5612/15606669316_360a9a647e_s.jpg
[large] => https://farm6.static.flickr.com/5612/15606669316_360a9a647e_b.jpg
[photo_id] => 15606669316
)
[15443734569] => Array
(
[title] => על המשמר
[thumb] => https://farm4.static.flickr.com/3947/15443734569_5af0a19c20_s.jpg
[large] => https://farm4.static.flickr.com/3947/15443734569_5af0a19c20_b.jpg
[photo_id] => 15443734569
)
[15630381685] => Array
(
[title] => על המשמר
[thumb] => https://farm6.static.flickr.com/5604/15630381685_3d53c1645d_s.jpg
[large] => https://farm6.static.flickr.com/5604/15630381685_3d53c1645d_b.jpg
[photo_id] => 15630381685
)
[15010197833] => Array
(
[title] => מעריב
[thumb] => https://farm4.static.flickr.com/3933/15010197833_7fb8b0c521_s.jpg
[large] => https://farm4.static.flickr.com/3933/15010197833_7fb8b0c521_b.jpg
[photo_id] => 15010197833
)
[15009611344] => Array
(
[title] => ידיעות אחרונות
[thumb] => https://farm6.static.flickr.com/5607/15009611344_29106a93a6_s.jpg
[large] => https://farm6.static.flickr.com/5607/15009611344_29106a93a6_b.jpg
[photo_id] => 15009611344
)
[15444384097] => Array
(
[title] => ידיעות אחרונות
[thumb] => https://farm4.static.flickr.com/3953/15444384097_18f3309d08_s.jpg
[large] => https://farm4.static.flickr.com/3953/15444384097_18f3309d08_b.jpg
[photo_id] => 15444384097
)
)
)
[type] => sets
[flickr_show_limit] => 500
[thumb_size] => square
[large_size] => large_1024
[user_id] => 124935836@N03
[api_key] => 1ee84953043b61d168918dfca3259ba4
[private_mode] => 0
[secret_key] =>
[private_token] =>
)
על המחזה ועיבודו לבמה
המחזה בנוי מתמונות קצרות ומפזמונים שנכתבו ובוימו בהתכתבות עם מסורת המסכת. על הבמה נצבו שלוש שורות של כסאות ועליהם ישבו השחקנים כמו עדים על דוכן נאשמים.כל אחד מהשחקנים מייצג שבריר מאותו צ'רלי קאצ'רלי רב הפנים, כשהטקסט והמשחק נעים על הגבול שבין וידוי לדקלום. הכסאות הריקים עוצבו כבובות חסרות פנים והולבשו במדים המייצגים דמויות טעונות מהעבר הגלותי ומההווה של הצבר היהודי (קצין נאצי, צנחן ישראלי, אסיר בגטו). השחקנים שרו וגם נגנו על הבמה בגיטרה, בתופים, חליל ובאקורדיון. מלבד השימוש בכלי נגינה מן הפולקלור הישראלי, מלחין ההצגה, יוסי מר – חיים, הוסיף כלי הקשה אקזוטיים, בתמונות בהן מבקשות הדמויות לברוח למחזות רחוקים.
דני הורוביץ: "צ'רלי קאצ'רלי איננו לגבי רק מחזה בו אני אומר דברים, בשבילי זהו חידוש עקרוני. לראשונה – לא מחזה בצורתו המקובלת. יש כאן שבירה צורנית מוחלטת ונסיון לדבר אל הקהל לא רק באמצעות התוכן, אלא גם באמצעות הצורה."
ההצגה זכתה בפרס אהרון מסקין וציינה חמש שנים לקיומה של להקת החאן הירושלמית.
מן הביקורות
"אין הצופה משתעמם ולו לרגע אחד. הקצב עונה לרוח הדברים. השחקנים הטובים שגויסו למחזה זה, מוכיחים שכוחם במותנם, בקולם, ובגופם הגמיש." (י.ח בליצקי, על המשמר)
