מאת פייר אסקארי ושחקני תיאטרון הסלמנדרה
שנת 1980
Array
(
[items] => Array
(
[72157649002007961] => Array
(
[15030016763] => Array
(
[title] => מעריב
[thumb] => https://farm6.static.flickr.com/5598/15030016763_afc7bf791d_s.jpg
[large] => https://farm6.static.flickr.com/5598/15030016763_afc7bf791d_b.jpg
[photo_id] => 15030016763
)
[15647481791] => Array
(
[title] => ידיעות אחרונות
[thumb] => https://farm8.static.flickr.com/7502/15647481791_6d07d92ea6_s.jpg
[large] => https://farm8.static.flickr.com/7502/15647481791_6d07d92ea6_b.jpg
[photo_id] => 15647481791
)
[15464600860] => Array
(
[title] => דבר
[thumb] => https://farm8.static.flickr.com/7520/15464600860_5c180a205c_s.jpg
[large] => https://farm8.static.flickr.com/7520/15464600860_5c180a205c_b.jpg
[photo_id] => 15464600860
)
[15650994762] => Array
(
[title] => הארץ
[thumb] => https://farm4.static.flickr.com/3946/15650994762_ff634f3d32_s.jpg
[large] => https://farm4.static.flickr.com/3946/15650994762_ff634f3d32_b.jpg
[photo_id] => 15650994762
)
[15626462666] => Array
(
[title] => דבר
[thumb] => https://farm4.static.flickr.com/3944/15626462666_12d6b7408d_s.jpg
[large] => https://farm4.static.flickr.com/3944/15626462666_12d6b7408d_b.jpg
[photo_id] => 15626462666
)
[15626462416] => Array
(
[title] => על המשמר
[thumb] => https://farm4.static.flickr.com/3951/15626462416_491ebe3eb4_s.jpg
[large] => https://farm4.static.flickr.com/3951/15626462416_491ebe3eb4_b.jpg
[photo_id] => 15626462416
)
[15464197217] => Array
(
[title] => מעריב
[thumb] => https://farm6.static.flickr.com/5610/15464197217_31a093f0c1_s.jpg
[large] => https://farm6.static.flickr.com/5610/15464197217_31a093f0c1_b.jpg
[photo_id] => 15464197217
)
[15464197107] => Array
(
[title] => דבר
[thumb] => https://farm8.static.flickr.com/7497/15464197107_7da5f99333_s.jpg
[large] => https://farm8.static.flickr.com/7497/15464197107_7da5f99333_b.jpg
[photo_id] => 15464197107
)
[15647480121] => Array
(
[title] => ידיעות אחרונות
[thumb] => https://farm4.static.flickr.com/3949/15647480121_ab34d673bb_s.jpg
[large] => https://farm4.static.flickr.com/3949/15647480121_ab34d673bb_b.jpg
[photo_id] => 15647480121
)
[15650993472] => Array
(
[title] => על המשמר
[thumb] => https://farm6.static.flickr.com/5604/15650993472_c8500c5f1c_s.jpg
[large] => https://farm6.static.flickr.com/5604/15650993472_c8500c5f1c_b.jpg
[photo_id] => 15650993472
)
[15647479781] => Array
(
[title] => ידיעות אחרונות
[thumb] => https://farm4.static.flickr.com/3953/15647479781_5e486f551a_s.jpg
[large] => https://farm4.static.flickr.com/3953/15647479781_5e486f551a_b.jpg
[photo_id] => 15647479781
)
[15464196217] => Array
(
[title] => מעריב
[thumb] => https://farm4.static.flickr.com/3932/15464196217_2bf95c2a2a_s.jpg
[large] => https://farm4.static.flickr.com/3932/15464196217_2bf95c2a2a_b.jpg
[photo_id] => 15464196217
)
[15626460866] => Array
(
[title] => מעריב
[thumb] => https://farm6.static.flickr.com/5602/15626460866_78073f3daf_s.jpg
[large] => https://farm6.static.flickr.com/5602/15626460866_78073f3daf_b.jpg
[photo_id] => 15626460866
)
[15463529529] => Array
(
[title] => Jerusalem Post
[thumb] => https://farm4.static.flickr.com/3946/15463529529_89e3578786_s.jpg
[large] => https://farm4.static.flickr.com/3946/15463529529_89e3578786_b.jpg
[photo_id] => 15463529529
)
)
)
[type] => sets
[flickr_show_limit] => 500
[thumb_size] => square
[large_size] => large_1024
[user_id] => 124935836@N03
[api_key] => 1ee84953043b61d168918dfca3259ba4
[private_mode] => 0
[secret_key] =>
[private_token] =>
)
דבר הבמאי
האם ניתן כלל לספר את קורות חייו של מולייר באופן שימחיש את עושר חויותיו ועומק יצירתו? לעניות דעתי האתגר גדול וסיכוי ההצלחה קטן. נותרת האפשרות להאיר מספר פרשיות אופייניות ולקוות שהצגתן תהווה גירוי לצופה להעמיק ולגלות את מהות חייו של מולייר מנקודת מבטו הוא.
ואמנם המחזה בנוי כרצף של תמונות קצרות המתארות אפיזודות שונות מתוך חייו, והוא מתיחס ליצירתו בצורה מרומזת בלבד, רק באותן האפיזודות בהן מתרחש ארוע הקשור ישירות לאחד מן המחזות אותן כתב מולייר עצמו.
בחירת התמונות ע"י המחזאי היא בחירה פשית הנשארת אמינה לארועים הביוגרפיים אך יוצרת תמונה סובייקטיבית ע"י עצם בחירת התמונות וע"י פרשנותן.
וגם אנו, יוצרי ההצגה, איננו מתיימרים להציג תמונה מקפת וכוללת של חיי מולייר ואיננו מציגים חקירה של יצירתו. מטרתנו היא לבדוק את התנאים החברתיים בהם חיי ופעל מולייר ולהשוותם עם התנאים בהם פועלים שחקני התיאטרון כיום.
על אף הזיקה הקיימת בין תכנו של המחזה לבין מציאות פעילותנו בתיאטרון החאן אנו רואים את קשייו של מולייר הן כמחזאי, הן כמפיק - במאי והן כשחקן מנקודת מבט אירונית - כמהתלה שמשמעותה איננה רק השעשוע לשמו אלא גם קביעת התיחסות אישית אל הדמות האגדתית אשר השפיעה כה רבות על עולם התיאטרון.
וכך אנו מזמינים, מדי ערב, את הצופים לחזות בהצגה ולהתחלק עימנו בחווית הקשר האישי שלנו עם מולייר.
יחסנו אל מולייר רציני ומלא הערכה אך הצגת היחס נעשית ללא יומרות, באוירה בלתי פורמלית ובהומור, כיאות לאופיו של מולייר אשר משך כל חייו ניסה להימנע מקפדנות, דקדקנות ושעמום.
