עפ"י מעשיות מאת בשביס זינגר
שנת 1983
Array
(
[items] => Array
(
[72157648624980639] => Array
(
[15044948033] => Array
(
[title] => ידיעות אחרונות
[thumb] => https://farm6.static.flickr.com/5601/15044948033_2c06cf3bd7_s.jpg
[large] => https://farm6.static.flickr.com/5601/15044948033_2c06cf3bd7_b.jpg
[photo_id] => 15044948033
)
[15478925138] => Array
(
[title] => מעריב
[thumb] => https://farm4.static.flickr.com/3949/15478925138_88e621821d_s.jpg
[large] => https://farm4.static.flickr.com/3949/15478925138_88e621821d_b.jpg
[photo_id] => 15478925138
)
[15044947333] => Array
(
[title] => מעריב
[thumb] => https://farm6.static.flickr.com/5602/15044947333_2c3d255054_s.jpg
[large] => https://farm6.static.flickr.com/5602/15044947333_2c3d255054_b.jpg
[photo_id] => 15044947333
)
[15479508960] => Array
(
[title] => כל העיר
[thumb] => https://farm6.static.flickr.com/5604/15479508960_fe8f13e7ea_s.jpg
[large] => https://farm6.static.flickr.com/5604/15479508960_fe8f13e7ea_b.jpg
[photo_id] => 15479508960
)
[15479508150] => Array
(
[title] => ידיעות אחרונות
[thumb] => https://farm6.static.flickr.com/5606/15479508150_0f659da338_s.jpg
[large] => https://farm6.static.flickr.com/5606/15479508150_0f659da338_b.jpg
[photo_id] => 15479508150
)
[15641345106] => Array
(
[title] => Jerusalem Post
[thumb] => https://farm6.static.flickr.com/5603/15641345106_0a91505cb6_s.jpg
[large] => https://farm6.static.flickr.com/5603/15641345106_0a91505cb6_b.jpg
[photo_id] => 15641345106
)
[15479113517] => Array
(
[title] => הארץ
[thumb] => https://farm8.static.flickr.com/7549/15479113517_4dc8f9b915_s.jpg
[large] => https://farm8.static.flickr.com/7549/15479113517_4dc8f9b915_b.jpg
[photo_id] => 15479113517
)
[15479113227] => Array
(
[title] => דבר
[thumb] => https://farm8.static.flickr.com/7561/15479113227_c4b04e3549_s.jpg
[large] => https://farm8.static.flickr.com/7561/15479113227_c4b04e3549_b.jpg
[photo_id] => 15479113227
)
[15044335154] => Array
(
[title] => מעריב
[thumb] => https://farm8.static.flickr.com/7524/15044335154_bafd1a490d_s.jpg
[large] => https://farm8.static.flickr.com/7524/15044335154_bafd1a490d_b.jpg
[photo_id] => 15044335154
)
[15044334404] => Array
(
[title] => העיר
[thumb] => https://farm8.static.flickr.com/7554/15044334404_3c0f19cc2b_s.jpg
[large] => https://farm8.static.flickr.com/7554/15044334404_3c0f19cc2b_b.jpg
[photo_id] => 15044334404
)
)
)
[type] => sets
[flickr_show_limit] => 500
[thumb_size] => square
[large_size] => large_1024
[user_id] => 124935836@N03
[api_key] => 1ee84953043b61d168918dfca3259ba4
[private_mode] => 0
[secret_key] =>
[private_token] =>
)
מדברי הבמאי, יהודה מורלי
ללא ספק ישנו יחוד מסוים בעובדה שדוקא אני, שעד שמלאו לי עשרים שנה חשבתי שהיהודים כולם דוברי ערבית ואוכלים קוסקוס, דוקא לי ישנה החוצפה לביים תיאטרון אידי. אולם לפני זמן לא רב התגלתה לי תגלית מפתיעה כשמצאתי שכל המחזות שכתבתי מאז ומתמד הינם בעצם מייצגים נאמנים של התיאטרון האידי, ובכללם המחזות שהוצגו בארץ "המתאבקת", "סטריפ", ו-"סיסי בגיהנום". בכולם בולטת הפרודיה בסגנון צבעוני אקסטרווגנטי אשר כאילו נלקחה הישר מתוך התיאטרון האידי המקורי.
ההצגה שלפנינו מלבד היותה עשויה בסגנון אידי מובהק, כוללת גם תכנים יהודיים מובהקים. (עובדה שאיננה נכונה בהכרח לגבי רוב המחזות שהועלו בתיאטרון האידי). היא עוסקת בהתערערות סולם הערכים שהיה קיים בעיירה היהודית ובצמיחתו של סולם ערכים חדש שבמרכזו הכסף, המין והתבונה שאותה מנסה ההצגה לתחום בתחום חדש.
חשוב גם להצביע אל המשמעות האלגורית של ספור העלילה אשר משמעויותיו משקפות את מערכת היחסים המורכבת והמחזורית בין עם ישראל ואלוהיו, עפ"י הדמויים של אשה זונה הבוגדת בבעלה שהופיעו כבר אצל הנביאים ישעיהו, יחזקאל ובפרט אצל הושע.
הסגנון המיוחד של התיאטרון האידי מאפשר היום לעסוק בנושאים יהודיים תוך שימוש בתיאטרליות צבעונית ועשירה, אשר איננה פוגעת באפשרות להתמודד עם התכנים היהודיים באופן יסודי עמוק ורציני.
