אוי אלוהים

הצגה מרתקת, משעשעת ומצחיקה…. עבודה מצוינת של הבמאי ארז שפריר. אודליה מורה מטלון הנהדרת והכריזמטית ואריה צ’רנר שמצליח לשדר בכישרון בו זמנית עוצמה ופגיעות. שחר נץ מגלם היטב את בנה האוטיסט של אלה… הצגה חכמה וסימפטית… בסופו של דבר האמונה והאהבה שהן המרכיבים העיקריים של ההצגה הזאת, מלווה את הצופה הביתה וזה ללא מעט

(אסף קוגלר, מקור ראשון)

לא משנה אם אתם מאמינים באלוהים או לא, על הבמה של תיאטרון החאן הוא חי וקיים ומומלץ לבוא להכיר אותו… ארז שפריר, שביים את הגרסה המחודשת בתיאטרון החאן עשה זאת ברגישות ודיוק. לצ’רנר הנפלא נוכחות בימתית מרשימה ובמלוא קומתו, מבטו העמוק וקולו העבה הוא נכנס לדמות הטראגית-קומית של אלוהים והופך אותה להכי אנושית שאפשר עם כמה טריקים משעשעים. מורה מטלון מגלמת דמות אמפטית ואימהית… שחר נץ מגלם בכישרון רב את ליאור בנה האוטיסט

(מאיה נחום שחל, כלכליסט)

הקומדיה שכתבה ענת גוב מאד מצחיקה. רעיון מבריק, טקסט שנון… לאריה צ’רנר יש נוכחות מרשימה בתפקיד אלוהים ואודליה מורה מטלון אמינה ואנושית בתפקיד הפסיכולוגית…. משחק טוב

(ירמי עמיר, רשת ב’)

הצגה חמה, חכמה, מצחיקה ומרגשת. הבמאי ארז שפריר הצליח לתזמר היטב את המהלכים העדינים של הדרמה האנושית-אלוהית בצורה מדויקת על הבמה הריאליסטית היפה שעיצבה סבטלנה ברגר. שחר נץ מעצב תפקיד קטן, רגיש ומעורר הזדהות כנער האוטיסט, ואודליה מורה מטלון בונה דמות מעניינת ומשכנעת כאמו, המטפלת המתמודדת בתושייה גדולה עם הסיטואציה המוזרה הנוחתת עליה. מעל לכל, ההצגה שייכת לאריה צ’רנר, שבתפקיד אלוהים המדוכא והעייף בונה את אחד מתפקידיו היפים והעמוקים ביותר. כל רגע שלו על הבמה הוא מרתק ומפתיע והביצוע שלו מצליח להיות קומי וגם נוגע ללב באותו רגע

(שי בר יעקב, ידיעות אחרונות)

בזכות הנימה הקלילה, הלא יומרנית, המחזה מצליח לגעת בנושאים חשובים ולעורר מחשבה ורגש…. אודליה מורה מטלון מדויקת ומשעשעת. ואריה צ’רנר כאלוהים — פשוט נפלא. הוא מביא כל כך הרבה גוונים ואיכויות לדמות: את הפן הילדותי באופן מכמיר לב, את הצד הסגור, את הבכי, וכל זה במעברים רגשיים עדינים מאוד ומדויקים… צ’רנר עושה זאת בחן, בלי להגזים וללחוץ על להצחיק אפילו לרגע. יהיו בוודאי כאלה שיחשבו ש”אוי אלוהים” היא הצגה מעט בידורית, אבל לטעמי יש בה איכות מיוחדת, צנועה אפילו, שבין הקומי והרציני, בין הגבוה והנמוך, והיא פשוט נוגעת ללב

(ננו שבתאי, הארץ)

אריה צ’רנר שחקן עם נוכחות מרשימה וקול אדיר, משכנע מאד בתפקיד האל וכך גם אודליה מורה-מטלון שמגלמת דמות של פסיכולוגית שכל אחד היה רוצה לדבר איתה. עם התפאורה היפהפיה של סבטלנה ברגר והמוסיקה המקורית של יותם גוב, ההנאה לא רק מובטחת, היא גם נוכחת

(דינה חלוץ, לאישה)

חוויה שאסור להחמיץ… אריה צ׳רנר, שחקן דרמטי מהמעלה הראשונה, ממלא בגובה קומתו, בקולו שלא נזקק למיקרופון וביכולת משחקו, את הדמות המרשימה של אלוהים שירד לאדמה. יותר טוב אי אפשר היה לעשות זאת. כך גם אודליה מורה-מטלון מעניקה את התשובה לשאלות המתעוררות בלב ספקנים, ובה בעת היא האם האוהבת היודעת כה טוב את נפש האדם והאל, ובמיוחד את צרכיו של בנה, המיוחד. שחר נץ כליאור, נוגע ללב ברגישותו … את התפאורה היפהפיה בזכות הנימה הקלילה, הלא יומרנית, המחזה מצליח לגעת בנושאים חשובים ולעורר מחשבה ורגש…. “אוי אלוהים״ היא חוויה שנונה ומענגת מלאת חכמה וכשרון השחקנים והיוצרים 

(עליס בליטנטל, news 1)

השחקנים המשחקים בהצגה, נבחרו בכישרון רב. אריה צ’רנר, אשר רק עצם נוכחותו הבימתית כבר עשתה חלק גדול מהעבודה. הקול, המבט, והחן במעברים של הדמות מעצב גדול לכעס ולדמות חומלת ומחבקת כבשו אותי סופית…. אודליה מורה מטלון מצליחה לשדר הרבה אמינות ורגישות בתפקידה כמטפלת למרות הסיטואציה המיוחדת והלא פשוטה שנופלת בחלקה

(שולה גולד, saloona)

בזכות השנינות, המשחק ואורכו הקומפקטי (75 דקות בלבד), ביקור בהצגה הזאת בחאן יכול לזכות אתכם ואת בני לווייתכם בזמן איכות ובנושא שיחה חביב

(דוד רוזנטל, “וואלה”)

הצגה חכמה ועוקצנית, שלא עושה חשבון ומתחשבנת עם אלוהים הכל יכול.. המשחק של שני השחקנים, צ’רנר ומורה-מטלון מרשים ומהנה מאד, מדויק טבעי ומשכנע

(רותי קינן, פורום אירועי תרבות ואמנות – דעת הקהל)

ביצוע מהוקצע ומתוזמן של במאי ושחקנים על רקע תפאורת גן עדן… אודליה מורה-מטלון  מפגינה משחק אמין ומייצרת אמפטיות לדמותה כפסיכולוגית טרודה בחיים קשים, בעלת טכניקות עבודה יעילות, המתגלה כמקצוענית ובעיקר כאישה כל כך אנושית. אריה צ’רנר עם הנוכחות האדירה שלו מעצב אלוהים בעל מרות, המתקלף למהות אנושית, מודה בבדידות, בכישלון יחסי, ועדיין נותר מלא כוח

(דבורה שפירא נמיר, goshow)