סיפור על אהבה וחושך

אחת ההצגות הכי טובות שיש. לא מדובר רק בהצגה, כי אם בחוויה רגשית, היסטורית, משפחתית, ספרותית, תרבותית. ההצגה כל כך ירושלמית והחאן הוא התיאטרון הנכון לראות בו את המחזה הזה. בא לי לראות את זה שוב

(מוריה קור, גל”צ)

רוצו לראות!

(דינה חלוץ, “לאישה”)

הצגה מקסימה

(רבקה מיכאלי)

זו הצגה קלילה מהמקור, אבל זורמת ומהנה. אם אין לכם כוח לקרוא 600 עמודים וגם אם כבר קראתם, העיבוד הזה מומלץ ומוצלח

(ננו שבתאי, הארץ)

הצגה דרמטית, רגישה, מרתקת. ערב של התעלות אמנותית ונפשית. מומלץ לכל אחד

(אבי מלר, ערוץ הספורט)

סיפור של אהבה וחושך בחאן היא אהבה שמביאה סיפור אנושי, רגיש, תמים, ספוג בגעגועים ובהרבה אהבה ובמשפט אחד חוויה לאוהבי תיאטרון

(ירמי עמיר, רשת ב’)

הצגה מרגשת על תקופה מיוחדת ועל אדם מיוחד. מומלצת בחום רב מאוד…. מרגש עד דמעות היה לראות את השחקנית אודליה מורה-מטלון, בתפקידה כסבתא שלומית. סבתא חולת ניקיון אשר נושאת מונולוג “בשבחי” החיידקים והכולרה בעוד היא רוחצת ומחטאת באמבטיה את נכדה עמוס. תמר אלקן מאושר במשחקה כאמו של עמוס עוז, מצליחה במעט מילים ועם הרבה הבעות פנים להעביר את רגישותה ודאגתה של האם לילד ואת הדיכאון בה היא נמצאת. יהויכין פרידלנדר שחקן נהדר המפתיע כל פעם מחדש בשלל הדמויות שהוא משחק. הוא מעביר בהצגה זו ברגישות גדולה את דמותו של עמוס עוז המבוגר אשר נזכר, נוגע ומנסה להתמודד עם ארועי ילדותו ובכאב אשר מלווה אותו מילדותו. הילד, יונתן בר-אור, אשר שיחק את עמוס הילד, שיחק בצורה כובשת לב ויוצאת דופן בחינניותה. לא אתפלא אם נשמע ממנו בעתיד

(שולה גולד, Saloona)

הצגה שלא תשכח. הן בכוח היצירה של הבימאית והיוצרים המעולים, והן במשחק של השחקנים הכה כובשים כל לב באותנטיות ובאמת הסיפורית והעובדתית… יהויכין פרידלנדר כעמוס עוז בבגרותו, ממלא יפה את דמות הסופר במציאות ובסיפור… תמר אלקן שובה את הלב כ-פניה, אמו היפה והסובלת של עמוס הקטן… גם הסב טוב הלב (אריה צ׳רנר המרשים ומלא הרגש לילד) והסבתא הטובה (אודליה מורה-מטלון) אין ביכולתם להקטין את הטראומה שהילד עבר…דמויות כמו השכן, הרופא, החנווני והמוות – אותן ממלא להפליא יואב היימן; או השכנה מאלה, והחברה מלאת שובבות הנעורים של פניה, האם, אותה מצליחה לשחק בחן רב כרמית מסילתי-קפלן – שניהם כובשים בכשרון גילומם דמויות כה שונות תוך החלפת תלבושות ופאות – ובכך שניהם מעשירים גם הם את הרקע של סיפור המחזה… את דמות הילד עמוס ממלא בהמון תום וחום פטר קנולר הבלונדיני, שבא לאכול אותו במתיקותו. הוא גונב את תשומת הלב לא רק בגלל שהוא ילד, אלא בהזדהותו המוחלטת עם הדמות ואירועים, ובכך הוא תורם רבות, כמו כל השחקנים, לאמינות הדמויות ולהזדהות הצופים אתן.

(עליס בליטנטל, news1)