בוצ’ה
מאת יוסף בר יוסף
שנת 2017
דרמה ירושלמיתאחרי 25 שנה ואחרי שניהל רומן עם אשת איש, חוזר פתאום בוצ'ה לבית אביו. הוא טוען שהאבא צלצל אליו וביקש ממנו לבוא. האבא, חולה אנוש, מכחיש. האם זהו תירוץ לבוא לקבל כסף מאביו? או שהכסף הוא תירוץ למשהו אחר? למשל לשכב על הספה ליד אבא שלו ולעשן איתו סיגריה אחת?
ועוד שאלות במחזה: בעניין אלוהים למשל. כמו שנאמר במחזה: "הרי אין הוכחות ממש, לא לכך שאלוהים ברא את האדם ולא לכך שהאדם נולד מהקוף, אם כך למה להחליט שאבא שלנו הוא קוף ולא להחליט שאבא שלנו אלוהים"? ואולי פשוט, כמו הילדה השכנה, המתפקרת בסוד, לומר בביטחון: "אני יודעת, אין אלוהים, ברוך השם". ועולֶה במחזה, שיש בו גם מן הקומדיה, מן חידה בעניין האהבה: האם אחותו הנשואה של בוצ'ה יכולה לאהוב בכל מאודה רק עיוור שמרעיש כשהוא אוכל את המרק שלו?
יוסף בר-יוסף הוא חתן פרס ישראל לתיאטרון לשנת 2003.
בימוי: איגור ברזין
תפאורה ותלבושות: ואדים קשרסקי
תאורה: רוני כהן
מוסיקה: בוריס מלקובסקי
תנועה: מיכאל גטמן
מתוך הביקורות:
משבר נפשי משפחתי בחברה החרדית מקבל התבוננות צ׳כובית-מוזיאלית בחאן... ליהוקים מצוינים...צריך לראות מה עושה עירית פשטן בתפקיד נעמי כדי להבין מהו משחק בעומקו האנושי... משחק מונומנטלי של אריה צ׳רנר... יהויכין פרידלנדר מצוין ועצמתי... ראשון לכולם הנושא על כתפיו הרחבות את המחזה והעלילה הוא בוּצ׳ה במשחקו שופע האנרגיה של דודו בן זאב... הצגה יפה שיש בה רבדים מעניינים ומעוררי מחשבה שמיטיבים להתחבר אל המחזה האנושי כל כך של יוסף בר יוסף (צבי גורן, אתר הבמה)
דרמה משפחתית קטנה שנוגעת בנשמה... צוות השחקנים האיכותי, בראשות שלושת הוותיקים אריה צ'רנר, עירית פשטן ויהויכין פרידלנדר, עוזר לייצר דרמה אנושית אירונית ומעניינת... דודו בן זאב בתפקיד הראשי של בוצ'ה בביצוע סוחף ורגיש (שי בר יעקב, ידיעות אחרונות)
בזכות הבימוי של ברזין והשחקנים, במיוחד בן זאב ופשטן, קיבלנו הצגה טובה, מצחיקה, עצובה וכואבת (דוד רוזנטל, וואלה!)
קאסט משובח... הבימאי איגור ברזין מפליא להוליך את שחקני להקת החאן כמו מפעיל מריונטות... דודו בן זאב בלהט ובאכספרסיה... יהויכין פרידלנדר מצוין... אריה צ'רנר מרעיד את הלב תמיד בגילום כל דמות, כמו גם כאן... דימה רוס המפליא כתמיד, גם אם בתפקיד קטן לכאורה, אך עשיר בתנועה ובהבעה (עליס בליטנטל, News1)
ברגישות, בתבונה ובאמנותיות מביים איגור ברזין את מחזהו של יוסף בר יוסף - מחזה מרגש ומעורר מחשבה, המבוצע באופן מרשים ויוצא מן הכלל על ידי אנסמבל השחקנים של התיאטרון (איילת דקל, Midnight East)
הבמאי איגור ברזין, ביים את המחזה בסגנון מקורי ומעניין... אשר למשחק, רק מחיאות ומחמאות, כל תפקיד מלוהק כמו שצריך. בקיצור – יש מחזה ירושלמי בירושלים, הצגה מרשימה וגם חומר למחשבה (בן עמי פיינגולד, ביקורת תיאטרון)
