2 קצרים וחתול
מאת אנטון צ'כוב
שנת 2013
בגיל 26 החליט אנטון צ'כוב (1860-1904) לעבור מכתיבת הומורסקות ופיליטונים, לכתיבת דיאלוגים, כך נולד צ'כוב המחזאי וכך באו לעולם ה"מהתלות", מחזות קצרים שזכו בן לילה להצלחה כבירה. ההצגה כוללת שתי מהתלות: "הצעת נישואים", "הדב", ואת המונולוג "באביב" שנושא חתול מאוהב.הבימאית ג'יטה מונטה רקחה יום מופלא אחד עם שלושה סיפורי אהבה שבהם האנשים מתנהגים לפעמים כמו חיות, והחיות - כמו אנשים. מדובר באהבות-אכזבות ושוב אהבות, מצבים קיצוניים שכשם שהם משעשעים, הם צובטים את הלב.
מוקדם בבוקר, מופיע על הסף שכן לבוש פראק שמגיע להציע נישואים וכמעט מקפח את חייו בגלל ויכוחים עם כלתו לעתיד, הסיפור השני מתרחש בין ערביים, הוא מתחיל באלמנה קודרת שמסתגרת בביתה ומסתיים בהזמנה לדו-קרב, לאחר התפרצותו של גבר-דב שמגיע לגבות חוב ומתאהב.
בין לבין כחוט השני חולף על פניהם החתול ומשקף לנו את נקודת מבטו על ענייני הלב.
בימוי: ג’יטה מונטה
תרגום: רועי חן
תפאורה: פולינה אדמוב
תלבושות: פולינה אדמוב
תאורה: רוני כהן
מוסיקה: יבגני לויטאס
מתוך הביקורות
"ייחודה של ג'יטה מונטה כבמאית היא ביכולתה ליצור משני מערכונים ומונולוג של צ'כוב עולם בימתי מלא חיים, רגש וגיחוך אנושי, בו האהבה מתגברת על כל המכשולים, למרות המחיר שהיא גובה מהאוהבים, כפי שמסביר לנו החתול." |
-- מיכאל הנדלזלץ, הארץ |
"את צ'כוב צריך לדעת תמיד איך לביים ואיך לשחק. הפעם - יש הכול - חגיגה של תיאטרון. הבמאית ג'יטה מונטה ביימה את המחזות בטון, בקצב ובאווירה הנכונה. כקומדיה צ'כובית, מצחיקה לכאורה, אבל רצינית למעשה. הליהוק מושלם. יהויכין פרידלנדר שיחק שני תפקידים מרשימים ומבריקים מכל הבחינות. צל"ש מיוחד מגיע לצמד-חמד יואב היימן ויעל טוקר ... ולצמד-חמד נוסף עירית פשטן ודודו בן זאב, כל אחד טיפוס מבריק ומרשים מכל הבחינות - קצת קומי, קצת פאתטי, וכשצריך גם קצת פארסיה. בקיצור - יופי! וכמובן, שגם אריאל וולף, בתפקיד החתול ארוי לכל המחמאות." |
-- בן-עמי פיינגולד, מקור ראשון |
"יואב היימן נפלא... יעל טוקר במשחקה המלודרמטי המדויק... יהויכין פרידלנדר, מצחיק ושוטה כהלכה... עירית פשטן, שהיא "הגברת הראשונה" של החאן הירושלמי, מתחילה כיהלום קשה לחיתוך אך צריך לראות באיזו גמישות משחק היא מתרככת אל חיזוריו המפתיעים של "הדב", שאותו מגלם באנרגיה נפלאה ובלהט מצחיק מרתק דודו בן-זאב, נכס חדש בלהקת החאן. הצימוד שלהם הוא אחד ההישגים המפתיעים של מונטה בהצגה הזאת... אריאל וולף כחתול דמוני-קופידוני המתרוצץ בין הזוגות בשני המערכונים, מכשכש בזנבו, מגרגר בגרונו, מזנק, מתפתל, מציץ ולא נפגע גם כשמטיחים בו משהו. את הפנינה הבימתית המושלמת החדשה של החאן הירושלמי האיר נפלא רוני כהן ואת אמא-רוסיה המוזיקלית העדינה הלחין יבגני לויטאס. כשתראו בלוח ההצגות את "שני קצרים וחתול" אל תהססו – לכו לראות, ועל דברתי תחזרו מעונגים עד תום." |
-- צבי גורן, הבמה |
קישורים