עיר אחת
שנת 1973
משתתפים: אהרון אלמוג, נעמי בכר, צביקה הלפרין, שבתאי קונורטי, ספי ריבלין, רחל שור, דוד זאבי
בימוי: מייקל אלפרדס
עיבוד למחזה: אילן רונן
תפאורה: ישראל הדני
תאורה: בן ציון מוניץ
כוריאוגרפיה: חנינה צוקרמן
מוסיקה: הדרכה קולית:, חנה הכהן
כתבות וראיונות
הצגה שעוררה שערוריה בעקבות האמירות המובאות בה, וחילופין אינטנסיבים בין היוצרים למבקרים מעל דפי העיתונות.
היוצרים מספרים על ההצגה
זה נסיון ליצירה תיאטרלית קבוצתית של שחקנים, במאי, מחזאי, שני ﬠתונאים וכל יתר האנשים המﬠורבים
בהפקה.היינו מﬠונינים להציג את ירושלים כדגם לארץ ישראל כולה. ניסינו להﬠביר את הלך הרוח הﬠכשוי.הזמנו שני ﬠתונאים ﬠל-מנת שיסייﬠו לנו בﬠריכת רשת רחבה של ראיונות ﬠם ירושלמים, ﬠל נושאים שנראים לכולנו חשובים.ﬠם השחקנים ﬠבדנו בשתי דרכים. האחת ﬠ"י יציאה לﬠיר ופגישה ﬠם אנשים מﬠדות וקבוצות שונות.
השניה שהיא אולי הﬠשירה בתגליות ﬠבורנו, היתה בדיקת ההתיחסות שלנו לנושא. למבוכתנו גילינו שאנו בורים בנושא, אדישים אליו ולא מגלים מספיק ﬠנין. ואולי זה מה שהמחזה מנסה לומר.
רוב זמן החזרות ﬠבר בחיפוש ואירגון החומר. ביתר הזמן נﬠשתה הסלקציה שלו ונﬠשה נסיון לתת לכל זה ביטוי תיאטרלי. המימד היחיד שהיה חסר לנו בﬠבודה זו היא נוכחות הקהל שהוא בודאי מרכיב חשוב בארוﬠ מסוג זה בגלל רגישות החומר.
מכיון שהמחזה מבוסס ﬠל ראיונות, לא תמיד ﬠולות הדﬠות המובﬠות בו ﬠם דﬠות המראיינים.