הפרוטוקלים הפרסיים
מבוסס על מגילת אסתר
שנת 1972
המחזה מבוסס על מגילת אסתר וטקסטים שונים המפרשים אותה, כגון מסכת "מגילה", "פנים אחרים", "לקח טוב", "מדרש אסתר", הרמב"ם ועוד. המחזה כתוב בלשון המקורות ומציג את הדמויות המוכרות מן המגילה: אחשוורוש, אסתר, ושתי, זרש והמן. אלירז ואלפרדס הוסיפו גם דמות "מספר" (ספי ריבלין) שתפקידה לקשר, לפרש ולהתל בקטעי מעבר שבין הסצנות.בימוי: מייקל אלפרדס
תרגום: עיבוד: אלירז, ואלפרדס
תלבושות: דני ויינברגר
אביזרים: ברברה וראובן הנה
תאורה: בן ציון מוניץ
כוריאוגרפיה: רות זיו – אייל
מוסיקה: יוסי מר חיים, ריצ’רד , פארבר, חנה הכהן
כתבות וראיונות
על העיבוד
המחזה מציג בפני הקהל את הדמויות הידועות לו מן המגילה, אך בצבעים שונים מהמקובל. המקורות הפרשניים השונים סייעו בידי המחזאי והבמאי לחשוף מציאות מורכבת, בה מתגלה המן כהומניסט, בעוד מרדכי מוצג כדמות נלעגת. וזאת רק ההתחלה...
מתוך הביקורות: "הפרוטוקולים הפרסיים, הם רשומון של מאורעות אדר בבירת אחשוורוש. זוהי חוליה אחוזה היטב, לטוב ולרע, באור סימפטי וגם לא כל כך, בכל תורת הקיום תרות הקיום, הגיון הקיום והאידיאולוגיה הקולקטיבית של העם היהודי." (עמנואל בר קדמא, "מה באמת קרה", ידיעות אחרונות, 5.12.72)
היוצרים מספרים
רחל שור (שחקנית): "להצגה היה אופי קברטי, הנבנה ממערכונים המוצגים בזה אחר זה. הבמה היתה חשופה לגמרי ולרשותנו עמדו תלבושות ואביזרים סמליים כגון: שרביט, גלימה וכובעים. המיזנסצנות היו פיזיות ותיאטרליות מאוד, כשעיקר תשומת הלב הופנתה לעבודת השחקן. לעבודה על ההצגה קדמו מספר חודשים של סדנאות ואימונים שנועדו לעצב את הדינאמיקה בין חברי הלהקה ולהקנות לנו שפה משותפת."
מייקל אלפרדס (במאי): "הקהל נתון בספקות. אינו יודע כיצד לאכול את זה – האם לפניו גיבוי ליהדות אלימה ושוביניסטית, או שאנו מבקשים, לתדהמת הצופה, להפגישו עם צד זה של המורשת היהודית, המצוי כולו בכתובים ואינו המצאה שלנו..." (עמנואל בר-קדמא, ידיעות אחרונות)
ניתן לראות בהצגה זו, נסיון ראשון של אלפרדס לעשות לתיאטרון פוליטי, המדגיש את ייחודו של המדיום התיאטרוני.