נופלים בפח
קטעי וידאו נוספים
תמונות נוספות
מאת קן קמפבל
שנת 1983
שני נוכלים, לא כל כך מתוחכמים, הופכים לשוליותיו של ברון המבקש לשאת נסיכה מפונקת, כשהוא בעצמו נשלט בידי אביה המלך. העלילה הקומית, בבימוי ישראל גוריון ובביצוע השחקנים, הוותה בסיס לעיצוב גרוטסקי ואבסורדי של הדמויות. ההצגה הועלתה במשך מספר שנים בתיאטרון החאן וזכתה להצלחה עצומה בקרב הקהל והביקורות.
משתתפים: אורה מאירסון, אורלי זילברשץ, נעה כהן רז , רבקה נוימן, ויקטור עטר, אריה צ’רנר, יוסי קינן, אורנה רוטברג, שבתאי קונורטי, איציק בר יוסף, אבינועם מור חיים
בימוי: ישראל גוריון
תרגום: תרגום: נחמי דרימר
תפאורה: צ’ארלי ליאון
תלבושות: דבי ליאון
מוסיקה: יעוץ מוס’: אמנון בעהם, מתופף: אורן פריד
כתבות וראיונות
מן הביקורות
"אחד הדברים היותר מוזרים בהצגת "נופלים בפח", הוא שזו הצגת מחתרת. ... זוהי אחת מהצגות הילדים המקסימות ביותר שנזדמן לי לראות, ... בה מוזמן הקהל לשאוג ולצחוק כמעט באין מפריע, וכל המרבה הרי זה משובח. חלק גדול מן ההנאה נעוץ בכך שההצגה היא – הודות לבימוי של ישראל גוריון – מערכת משוכללת ומשוחררת הפועלת בתוך עצמה; ההצגה כאילו עשתה "דווקא" לתיאטרון הילדים השגרתי והמלוקק, באמצעות תיאטרון פיזי גס כביכול. ההצגה הזו היא גם הפגנה של כשרון רב מצד השחקנים: כל אחד מהם מפליא לעצב את דמותו בקווים גסים, הלקוחים כאילו מתוך ספר קומיקס של סיפורי ילדים. ..." (מיכאל הנדלזלץ, "כיף ליפול בפח", הארץ, 21.12.1983)
"בירושלים ראיתי לאחרוני את ההצגה החיננית, המצחיקה והמטורפת ביותר שזכורה לי מזה זמן רב. לטעמי, אין היא לילדים בלבד ואולי נכון יותר לומר, שהיא גם לילדים. בכל ליבי אני מקווה ש"נופלים בפח" ימצא כוחות לרדת מירושלים במהרה ולהתפזר גם במקומות אחרים באולמות מתאימים. חינו של האירוע הוא גם באופן שבו הוא מתפקד במקומות קטנים ובינוניים. בעיקר יש חן באנרכיה האנטי- חינוכית כביכול – במתן פורקן ליצר, בדרך של עידון באירוניה ברורה, עיתוי מצוין וחוש הומור מעולה." (עיתון העיר, "אנרכיה לילד", 29.7.1983)
