משרתם של שני אדונים
תמונות נוספות
מאת קרלו גולדוני
שנת 1974
קומדיה של טעויות מן המאה ה-17, נכתבה בהשראת המסורת של הקומדיה דל ארטה.המחזה מציג מספר עלילות במקביל: האחת, משרת ממולח שמשרת במקביל שני אדונים, שהם למעשה, שני אהובים המחפשים זה את זו. השנייה, מציגה גרעין משפחתי מצומצם, בו אב מבקש לשדך את ילדיו לבני זוג שהם למורת רוחם. משרתת הבית, היא זו שדואגת לסדר את העניינים. חילופי זהויות ומהתלות קרקסיות בלתי נדלות, מאחדות בין שתי העלילות ומביאות לסוף שמח בו כולם מתחתנים עם בחירי לבם...
בימוי: מייקל אלפרדס
תרגום: יונתן דוביסרסקי
תפאורה: פרידה קלפהולץ
תלבושות: פרידה קלפהולץ
אביזרים: מסכות: יהודית גרינשפן
תאורה: בן ציון מוניץ
מוסיקה: חנה הכהן
כתבות וראיונות
על ההפקה
הפקת "משרתם של שני אדונים", הפכה להצגת הדגל של להקת החאן ורצה במשך שלוש עונות ברציפות. ההצגה הופיעה בפסטיבל המבורג וזכתה לביקורות נלהבות.
סוד ההצלחה של ההצגה נזקף לזכות יכולת האילתור של השחקנים. אלפרדס עבד עם השחקנים על תפריט פעולות בסיסי, שעליו יכלו לאלתר מיזנסצנה שונה מידי ערב, ללא תכנון מוקדם. ההצגה נולדה כל פעם מחדש, כשהשחקנים מעניקים לה את מירב החיות והחיוניות .
אלפרדס מיזג בין רוח הקומדיה דל ארטה לאוירה הירושלמית המיוחדת שבחאן, כאשר בחר לפתוח את ההצגה בשערי התיאטרון. השחקנים אורי אברהמי ושלמה תרשיש קיבלו את פני הקהל ו"חיממו" אותו לפני הכניסה לאולם. כמו כן, קטעים מן ההצגה הוצגו בחוצות הערים לפני קהלים מגוונים.
המוסיקה והשירים בהצגה זו מבוססים על חומר מקורי מתקופת הרנסאנס ותחילת המאה התשע-עשרה. האסוף והעבוד נעשו ע"י חנה הכהן.
על התפאורה
פרידה קלפהולץ (מעצבת תפאורה): "התפאורה היתה פשוטה וקלילה, משום שנועדה לשרת את השחקנים ולא להיפך. האלמנט המרכזי היה מסך ועליו בקבוקים קטנים מפלסטיק שעלו לנו גרושים. " מי שאמור היה לעצב את התפאורה, הצייר האנגלי וויטק, נטש באמצע בגלל מלחמת יום הכיפורים וכך קיבלה פרידה את עבודתה הראשונה בתיאטרון.
מתוך הביקורות
"מייקל אלפרדס שולט שליטה מוחלטת בחומר התיאטרוני הזה. הוא מכיר כל פרט ויודע מה ברצונו להשיג על הבימה. התוצאה היא מחושבת ומדויקת כמו שעון. ההשתוללות על הבמה, הקפיצות, הקריצות, האקרובטיקה, שלעיתים נדמה כי היא חופשית לחלוטין. מייקל אלפרדס מביא את שחקניו לכדי שחרור מוחלט ועם זאת גם לידי משמעת משחקית מושלמת שהם חיוניים לביצוע הוירטואוזי של הדמויות ושבלעדיו אין להם קיום. העבודה היסודית והמדויקת כל כך עם צוות שחקנים צעיר, חלקו בלתי מנוסה, מניבה פרות עסיסיים..." (עדית זרטל, "תרגילי משחק", עיתון דבר, 28.11.74)
גולשים באתר מספרים
חברים יקרים.
ברכות להקמת האתר החדש.
אני מבקש לספר פרט פיקנטי אודות ההצגה "משרתם של שני האדונים". זכיתי לצפות בהצגה בכיכובו של ספי ריבלין בתפקיד הראשי. מאחר וההצגה עלתה במשך שלוש עונות, מספר שחקנים החליפו במהלך הזמן את ריבלין בתפקידו זה. בסוף שלוש העונות, תיאטרון החאן החליט להציג את משרתם של שני האדונים, הצגה אחרונה בהחלט, שהייתה פשוט חגיגת תיאטרון בלתי נשכחת. כדי לזכות את כול השחקנים שגילמו את התפקיד הראשי בזכות להשתתף בהצגה האחרונה, עלו בחלק מהסצנות כול אותם השחקנים שהופיעו בתפקיד הראשי, כך שנוצר מצב מרתק תוך שילוב בימוי מבריק, בו הופיעו בו זמנית שנים או שלושה שחקנים שגילמו לאורך שלוש העונות את אותו תפקיד על הבמה. שלושתם דיברו בצוותא, תוך שינויי טקסט קלילים שהוסיפו נופך הומוריסטי אדיר למופע התיאטרוני.
באותה הצגה אחרונה (כן, הלכתי לצפות פעמיים במחזה) אף זכיתי למטר של צעקות מפיו של ספי ריבלין שצרח עלי באמצע ההצגה (ישבתי בשורה ראשונה) ותוך ביצוע אימפרוביזציה מדהימה: " אני סובל כל כך.... ואתה... ואתה... מה אתה מתפוצץ מצחוק!!!"
בברכה ד"ר גיורא סגל
