עורבים
תמונות נוספות
אנרי בק
שנת 2016
סיפורה של משפחה בורגנית עשירה, אב אם ושלוש בנותיהם. כשאבי המשפחה מת, ניצבת אלמנתו מול מתקפה צינית ודורסנית של שותפיו לשעבר העטים על רכוש המשפחה כ”עורבים” צמאי דם. זהו תאור נוקב ואכזרי של עולם העסקים הקפיטליסטי, שבו ערכו של אדם נקבע על ידי כספו.הצגת בכורה בארץ למחזהו של אנרי בק, אחד מחשובי המחזאים הצרפתיים במאה ה- 19.
משך ההצגה: כשעה וחצי (ללא הפסקה)
משתתפים: אודליה מורה-מטלון, אריה צ’רנר, דודו בן-זאב, יהויכין פרידלנדר, עירית פשטן, נטלי אליעזרוב, כרמית מסילתי-קפלן, נילי רוגל, איתי שור, אדי אלתרמן, ניצן לברטובסקי, אוהד ובר
גרסת הצגה ובימוי:עודד קוטלר על פי תרגומו של דורון תבורי
תפאורה: פרידה קלפהולץ – אברהמי
תלבושות: דליה פן-הלר
תאורה: רוני כהן
עריכה מוסיקלית: רפי קינן
בחירה במחזה מוצדקת משום שהנושא עצמו שמר על נוכחות אוניברסלית ומקומית, מוכרת לרבים. הבורגנות והחומרנות של פעם הפכה למעמד הבינוני הגבוה של עידן ההון, הצריכה, וגם פשיטת הרגל שבקצה הפנטהאוז בן זמננו… עירית פשטן מדויקת, אודליה מורה-מטלון תקיפה, אריה צ’רנר מרשים ואדי אלתרמן גמיש ונחשי. נילי רוגל מלנכולית וחידתית מאוד, ניצן לברטובסקי מעשית ובוגרת ונטלי אליעזרוב מלאת חיוניות ועליצות. אוהד ובר בגילומו הקפיצי, איתי שור יצר דמות מעורפלת מתואמת לתפקידה בעלילה. דודו בן זאב חי מאוד ונלהב וכך גם יהויכין פרידלנדר המלבב. כרמית מסילתי-קפלן הביאה עיצוב חם ואנושי
(צבי גורן, אתר הבמה)
דרמה סוחפת המציגה את הפשעים האמיתיים המתרחשים בתוך גבולות החוק והמשפט… מחזה שנכתב בצרפת בשלהי המאה ה-19 ורלוונטי (בשינויים קלים) גם בימינו… משחק מעולה של כל צוות שחקני החאן… מומלץ ביותר
(אסתר טל, מוטק’ה)
הבמאי עודד קוטלר הצליח להעמיד הפקה אלגנטית ומתוזמרת היטב על הבמה הנאה ולהוציא ביצועים משכנעים מצוות השחקנים
(שי בר יעקב, ידיעות אחרונות)
התפאורה המהודרת והמהממת ביופייה, המוקפדת על כל פרט ופרט שעל הבמה, מעליה ומצידה, גונבת את ההצגה כבר מהרגע הראשון… יהויכין פרידלנדר כובש במשחקו… אודליה מורה-מטלון במשחק מקצועי ורהוט… משחקה של כרמית מסילתי-קפלן כה נוגע ללב ומרגש… עירית פשטן מקרינה אצילות הוד והדר… אריה צ’רנר מרשים באצילות הליכותיו… שאפו לעיצוב התלבושות התקופתיות הכה מהודרות ומורכבות… לתפאורה הזוהרת והחכמה… לתרגום… לשחקנים שכה משכנעים הודות לשילוב הבימוי של קוטלר ולכישרונם הטבעי גם יחד, לתאורה… ולעריכה המוסיקלית. נוסטלגיה עם מושר השכל
(News1, עליס בליטנטל)
במה מסוגננת… בהדרכתו של קוטלר, להקת החאן מגוללת את הסיפור הצרפתי הזה בשכנוע נלבב, כשכל אחד מהשחקנים עושה כמיטב יכולת להפיח חיים בדמויות
(מיכאל הנדלזלץ, הארץ)
הבימוי של עודד קוטלר קלאסי… ויש בו מנוחה המאפשרת תשומת לב למשחק המתמסר של השחקנים
(עינת ברזילי, נשים)
האנסמבל של החאן הוא תמיד אינטגרלי, תמיד מקצועי. שורת שחקנים מדייקים. יהויכין פרידלנדר בעיצוב כל כך אנושי ואוהב… אריה צ’רנר מצמית מבלי שיעשה תנועה אחת על הבמה. והוא נפלא. אדי אלתרמן מרשים… ודודו בן זאב כובש במשחק אנושי, גדול ופתוח… זוהי הדגמה של אנסמבל סדור. שופע כשרון
(דבורה שפירא נמיר, בית העיתונאים)
ההצגה מבדרת למדי והקהל צחק… הצגה נעימה ועשויה היטב על כל יוצריה
(אסף קוגלר, מקור ראשון)
תפאורה נהדרת ומרשימה… התלבושות מרהיבות… בימוי קלאסי והומוריסטי וכרגיל, משחק מצויין של כל צוות שחקני החאן. הנאה מובטחת
(קרין מילשטיין, סלונה)
(צבי גורן, אתר הבמה)
דרמה סוחפת המציגה את הפשעים האמיתיים המתרחשים בתוך גבולות החוק והמשפט… מחזה שנכתב בצרפת בשלהי המאה ה-19 ורלוונטי (בשינויים קלים) גם בימינו… משחק מעולה של כל צוות שחקני החאן… מומלץ ביותר
(אסתר טל, מוטק’ה)
הבמאי עודד קוטלר הצליח להעמיד הפקה אלגנטית ומתוזמרת היטב על הבמה הנאה ולהוציא ביצועים משכנעים מצוות השחקנים
(שי בר יעקב, ידיעות אחרונות)
התפאורה המהודרת והמהממת ביופייה, המוקפדת על כל פרט ופרט שעל הבמה, מעליה ומצידה, גונבת את ההצגה כבר מהרגע הראשון… יהויכין פרידלנדר כובש במשחקו… אודליה מורה-מטלון במשחק מקצועי ורהוט… משחקה של כרמית מסילתי-קפלן כה נוגע ללב ומרגש… עירית פשטן מקרינה אצילות הוד והדר… אריה צ’רנר מרשים באצילות הליכותיו… שאפו לעיצוב התלבושות התקופתיות הכה מהודרות ומורכבות… לתפאורה הזוהרת והחכמה… לתרגום… לשחקנים שכה משכנעים הודות לשילוב הבימוי של קוטלר ולכישרונם הטבעי גם יחד, לתאורה… ולעריכה המוסיקלית. נוסטלגיה עם מושר השכל
(News1, עליס בליטנטל)
במה מסוגננת… בהדרכתו של קוטלר, להקת החאן מגוללת את הסיפור הצרפתי הזה בשכנוע נלבב, כשכל אחד מהשחקנים עושה כמיטב יכולת להפיח חיים בדמויות
(מיכאל הנדלזלץ, הארץ)
הבימוי של עודד קוטלר קלאסי… ויש בו מנוחה המאפשרת תשומת לב למשחק המתמסר של השחקנים
(עינת ברזילי, נשים)
האנסמבל של החאן הוא תמיד אינטגרלי, תמיד מקצועי. שורת שחקנים מדייקים. יהויכין פרידלנדר בעיצוב כל כך אנושי ואוהב… אריה צ’רנר מצמית מבלי שיעשה תנועה אחת על הבמה. והוא נפלא. אדי אלתרמן מרשים… ודודו בן זאב כובש במשחק אנושי, גדול ופתוח… זוהי הדגמה של אנסמבל סדור. שופע כשרון
(דבורה שפירא נמיר, בית העיתונאים)
ההצגה מבדרת למדי והקהל צחק… הצגה נעימה ועשויה היטב על כל יוצריה
(אסף קוגלר, מקור ראשון)
תפאורה נהדרת ומרשימה… התלבושות מרהיבות… בימוי קלאסי והומוריסטי וכרגיל, משחק מצויין של כל צוות שחקני החאן. הנאה מובטחת
(קרין מילשטיין, סלונה)
